תסמונת אכילה לילית מתאפיינת באכילה מוגברת בשעות הערב או יקיצות במהלך הלילה, אשר מסתיימות במטבח.
מדוע זה קורה, ואיך לטפל?
תכירו את דנה
דנה (שם בדוי) נכנסת לקליניקה שלי, אישה חייכנית, רווקה בת 35
היא מספרת עד כמה הייתה רוצה לרדת במשקל כדי להרגיש חיונית וקלילה,
ללבוש שמלות קצרצרות ולהרגיש בנוח להציג את תמונתה באתרי הכרויות.
היא מספרת שהיא מקפידה לא לאכול באופן מוגזם במשך היום - למעשה אוכלת מעט מאוד, הבעיה שלה מתחילה מיד לאחר ארוחת הערב.
מרגע זה היא לא מצליחה לסגור את הפה, נכנסת ויוצאת מהמטבח ולא נרגעת - מרגישה כבור שצריך למלא אותו.
לפעמים, היא נרדמת עם בטן מלאה וכבדה אבל אחרי מספר שעות מתעוררת עם צורך עז לאכול.
היא לא מסוגלת לחזור לישון מבלי לעבור במטבח, לפתוח את הארון או המקרר ולאכול.
לאחר מכן היא חוזרת למיטה אכולה ברגשות אשמה, כעס ותסכול על כך שאכלה.
דנה עשתה את הצעד הראשון - היא הוציאה את השד מהבקבוק
היא פתחה נושא כאוב מעורר תחושה קשה של חוסר שליטה, כעס עצמי וכישלון.
זו לא אשמתה של דנה, היא לא חסרת שליטה, היא פשוט סובלת מתסמונת האכילה הלילית.
איך מוגדרת התסמונת?
התסמונת תוארה כבר בשנות החמישים ולא ברור אם יש לייחס אותה להפרעת שינה או להפרעת אכילה.
בשנים האחרונות מספר מומחים הגדירו אותה כאחת משני האופנים:
- צריכת 25% מהקלוריות היומיות לאחר ארוחת ערב ועד השינה במשך 3 חודשים לפחות
- התעוררות באמצע הלילה פעמיים בשבוע לאכילה וזכירתה במשך 3 חודשים לפחות.
מה מאפיין את הסובלים מהתסמונת?
- דחף בלתי נשלט לאכול לאחר ארוחת הערב, בעיקר מזון בעל ערך קלורי גבוה ורווי בשומן ופחמימות.
- קיום קושי להירדם, נדודי שינה או התעוררויות תכופות בלילה.
- אמונה שבלי לאכול לא יצליחו להירדם.
- מצבי רוח מדוכדכים בעיקר בשעות הערב.
- חוסר רצון לאכול בשעות הבוקר.
- לעיתים גם בני משפחה נוספים סובלים מתסמונת זאת.
קיימים הסברים פיסיולוגיים והסברים רגשיים.
נמצא שלסובלים מתסמונת זו יש הפרשה נמוכה של הורמון המלטונין (הורמון שעוזר לשינה רגועה) והורמון הלפטין (הורמון הגורם לתחושת שובע)
ובנוסף נמצא שיש עלייה בהורמון גרלין (הורמון הגורם לתחושות רעב) דבר הגורם לקושי גובר בשעות הלילה.
פעמים רבות ניתן לראות שלסובלים מההפרעה קיים רקע של הפרעת אכילה
או
שהם סובלים גם מדימוי עצמי נמוך, דכאון, חרדה מעליה במשקל והתעסקות מוגזמת עם אכילה ודיאטות.
התסמונת עלולה להתפתח גם בתגובה לתחושות בדידות ומצוקה.
ניתן לראות זאת פעמים רבות בעקבות מצבים רגשים קשים כגון גירושין, מוות של אדם קרוב או טראומה מהעבר.
כאשר יש קושי לפרוק ולתעל את הרגשות הקשים באמצעיים מילוליים ורגשיים, קיים חיפוש אחר פורקן זמין שירגיע וינחם.
צעדים ראשונים לטיפול בתסמונת?
הצעד הראשון הוא להכיר בקיומה ולהעזר בתזונאית קלינית, פסיכולוג/ית, רופא/ה.
- בפן הרפואי - חשוב ליידע את הרופא על מנת שיבדוק שאין סיבה פיזיולוגית שגורמת להתעוררות בלילה ע"י ביצוע בדיקה במעבדת שינה.
- בפן הרגשי - ניתן להעזר בפסיכולוג שמתמחה בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי – CBT. בתהליך לומדים לזהות את הרגשות והמחשבות שעולות בשעות הערב וכיצד להתמודד איתם בצורה אפקטיבית יותר.
- בפן התזונתי - חשוב להעזר בתזונאית קלינית שמתמחה בהפרעות אכילה שתוודא שהתזונה מאוזנת ושהכמות שנאכלת במהלך היום מספיקה לצרכי הגוף. ככל שהאכילה במהלך היום תהיה יותר מצומצמת כך התקפי האכילה בלילה יהיו גדולים יותר, וחסרי שליטה. יש להקפיד לאכול ארוחת לילה מאוזנת לפני השינה הכוללת פחמימה מורכבת ושומן, כגון סנדוויץ' עם טחינה וירק אשר לעיתים יכול להרגיע את הצורך במזון לאחר מכן. כדאי להימנע בשעות הערב ממזונות מעוררים העשירים בקפאין כגון קפה, שוקולד, קולה וכו' במידה ומתעוררים באמצע הלילה לאכול חשוב לעשות זאת בצורה מודעת ככל האפשר - להדליק את האור, לשבת ליד שולחן, לאכול מצלחת ולאט.
- ליצור סביבת שינה רגועה - חשוב לנתק מחשבים, טלוויזיות, תאורה בבית ותריסים, כדי למנוע תאורה חיצונית. יש לנסות ולקבוע זמני הירדמות וקימה קבועים כדי לאזן את השעון הביולוגי ומכאן ההורמונאלי. אפשר להשתמש בטכניקות הרגעה לפני השינה, בין אם הרפיה, דמיון מודרך או מדיטציה
במידה ואתם חושדים שהנכם סובלים מהפרעת אכילה זו ניתן ליצור איתנו קשר לקבלת פרטים ותיאום פגישת אבחון.
