לרוב ההתעסקות והאובססיה מתחילה כבר בגיל ההתבגרות ובמידה ולא מטופלת נכון עלולה ללוות את הנשים גם בהמשך חייהן.
ברוב המקרים אצל הנערות הסובלות מבולמיה ישנה נטיה לעודף משקל קל אך לא תמיד.
איך בולימיה מתחילה?
בדרך כלל הבולמיה מופיעה לאחר תקופה של דיאטה במהלכה הנערה או האישה מנסה להמנע ממזונות עתירי קלוריות ומצמצמת אכילה בצורה משמעותית.
בשלב מסויים פוחתת היכולת לשלוט על אי האכילה,
הגוף עצמו ממש מתנגד להרעבה, ומעלה דחפים לאכילה.
כתוצאה מכך החולה חווה התקפי אכילה הכוללים אכילת כמויות גדולות של מזון עתיר קלוריות בפרק זמן קצר, ללא קשר לסוג, דרגת הבישול וצורתו.
לאחר התקף אכילה מורגש פחד עצום מהשמנה ורגשי אשמה אדירים,
פגיעה במסוגלות העצמית ותחושת דכאון,
המובילים לביצוע פעולות היטהרות כמו הקאות, שימוש במשתנים, משלשלים, כדורי הרזיה, ספורט כפייתי, וביצוע צומות.
לעומת אנורקטיות, בולימיות לרוב שומרות על משקל בטווח התקין או בעודף משקל קל מפני שבין ההתקפים צריכת המזון מועטה או שהן צמות.
מה מאפיין התקפי האכילה?
אכילת מזון עתיר קלוריות (מתוק, שמן) ממנו הן נמנעות בשגרה.
קצב אכילה מהיר מהנורמאלי
תחושת חוסר שליטה באכילה, חוסר יכולת לעצור.
הסתרת התקף האכילה - בלילות או כאשר לבד בבית.
פעמים רבות הבולמוסים או התקפי האכילה הם מתוכננים מראש.
מלווים בתחושת אשמה, חרטה וכשלון.
מה מאפיין התקפי היטהרות?
הקאה יזומה - 80-90% מהחולות מקיאות אחרי התקף אכילה.
מיד לאחר ההקאה חשות תחושה ירודה, גועל ואשמה.
אצל כ-30% מהחולות ישנו שימוש לרעה במשלשלים וחוקנים.
אצל חלק מהחולות בולטת התנהגות איפולסיבית עם קושי לעמוד במצבי לחץ ותסכול
שכיחות גבוהה של דכאון, חרדה, קלפטומניה ושימוש לרעה באלכוהול וסמים.
התייבשות,חולשה, סחרחורת, התעלפויות, ראייה מטושטשת,
ירידה ברמות הסוכר העלול להוביל לרעד, הזעה, דפיקות לב מואצות
כאבי בטן, עצירות, הקאות דם, דימום בושת ובבטן, בקע
הפרעות הורמונליות שיכולות להגיע עד לעקרות
כאבי גרון, צרבות, בעיות שיניים (הרס שיניים וחניכיים), אולקוס, התנפחות בלוטות רוק
הפרעות במאזן המינרלים בגוף שעלול להוביל לפגיעה בפעילות השרירית,
התכווצויות שרירים לא סדירות, קצב לב לא סדיר העלול להוביל להתקף לב.
איך מטפלים בבולימיה?
במקרים בהם מדובר בבולמיה קלה או חדשה פעמים רבות מספיק טיפול של דיאטנית קלינית המומחית בהפרעות אכילה.
חשוב לציין שלא כל דיאטנית קלינית יכולה לטפל בהפרעות אכילה.
יש הכשרה נרחבת ספציפית לתחום, וכמובן שחשוב לבחור באשת מקצוע שיש לה נסיון רב בטיפול בהפרעות אכילה ככלל ובבולמיה בפרט.
במהלך הטיפול הדיאטנית תעזור לחולה ליצור תפריט מאוזן שיגביר את תחושת הבטחון שלה.
התפריט יעזור למנוע מצבים של בולמוסים כיוון שיכיל כמות קלוריות מספקת ומאוזנת שתמנע את הדחפים הפיוזולוגיים שנבעו מההרעבה.
בנוסף, הדיאטנית תנחה את המטופלת כיצד להתמודד עם מחשבות שמובילות לבולמוסים.
מה לעשות כשעולה דחף או מחשבה לעשות בולמוס.
היא תיתן לה כלים התנהגותיים – איך לנהל נכון את הבולמוס ברגע שהוא מתחיל ואיך למנוע מבולמוס קטן להפוך לבולמוס גדול או בולמוס שמתפרס על מספר ימים.
הדיאטנית תעזור לחולה בבולמיה לזהות מה המצבים שמעודדים את הדחף לעשות בולמוס, ואיך להתמודד עם מצבים הכוללים אי נוחות רגשית - מתח, לחץ, חרדה - בדרכים אפקטיביות מאכילה.
כחלק מהתהליך החולה בבולמיה תקבל כלים להתמודדות עם הדחף לבצע פעולות היטהרות אחרי הבולמוס, כך שתדירות ההקאות והבולמוסים ילכו ויפחתו.
כחלק מהטיפול, הדיאטנית תעבוד על דימוי גוף חיובי ושיפור הבטחון העצמי כך שהפוקוס מהמשקל ילך וירד.
הדיאטנית משתמשת בכלים מעולם ה-CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי - בעזרתם היא עוזרת לחולה בבולמיה להתמודד לא רק עם האכילה, אלא בעיקר לשנות את החשיבה.
הקשר עם הדיאטנית הוא קשר צמוד מאוד, בין המפגשים יש קשר טלפוני / במיילים / הודעות, במטרה לתת תמיכה למטופלת בזמן אמת ולא רק בזמן המפגש
במקרים בהם אין תגובה מספקת לטיפול התזונתי או במקרים של בולמיה קשה מומלץ לשלב אנשי מקצוע נוספים - רופא משפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג, תזונאית, עובד סוציאלית, אחות, מטפל באמנות, בית הספר והקהילה.
ניתן גם לבחון אפשרות של אשפוז יום או אשפוז מלא במחלקה להפרעות אכילה.
במידה ואתם חושדים שמישהו ממשפחתכם סובל מהפרעת אכילה זו כדאי ליצור איתנו קשר לקבלת פרטים ותיאום פגישת אבחון
