מי שחולה באנורקסיה נרבוזה סובל מתת משקל ודימוי גוף מעוות.
הסובלות ממנה רואות את עצמן במימדי גוף גדולים בהרבה בהשוואה למציאות, ולכן שואפות להמשיך ולרדת במשקל.
בדרך כלל הירידה במשקל מתרחשת בסתר, החולה נמנעת לאכול עם שאר בני משפחתה או מקומות ציבוריים.
תסמינים
בתחילה חלה ירידה חדה בצריכת מזונות עשירי פחמימות ושומנים,
לאחר מכן כוללת ההפחתה את שאר מוצרי המזון ומתלווה אליה פעילות יתר והתעמלות מופרזת במטרה לשרוף קלוריות ולאבד משקל.
בזמן האכילה נוטה הנערה לחתוך את המזון לחתיכות קטנות ולאכול באיטיות במשך זמן ממושך מאוד.
היא מרבה לחשוב על המזון ולהתעסק בו, אוספת מתכונים, מכינה ארוחות לאחרים, מכוונת את בני המשפחה כיצד לאכול ומה לאכול, אך אינה טועמת ממעשה ידיה.
לעיתים החולה מחביאה מזון במקומות שונים בבית ואף בכיסים.
לרוב היא מסתירה את רזונה ע"י לבוש רחב.
מחזור הווסת נעלם בשלבים הראשונים של הירידה במשקל, עוד לפני הגעה לתת תזונה.
החולה מכחישה את קיום הבעיה ומתנגדת נחרצות לקבל טיפול.
סימפטומים שכיחים באנורקסיה
עם הירידה במשקל מסתמנים הסתגרות חברתית, אי שקט, עצבנות והתפרצות זעם שאינם אופייניים לנערה.
עלולה להופיע התנהגות כפייתית, דכאון, חרדה, אי שקט ונדודי שינה.
אבדן התיאבון מתרחש בדרך כלל בשלבים המאוחרים של המחלה.
אצל מחצית מהלוקות באנורקסיה בשלב מסוים פוחתת יכולת השליטה על צמצום האכילה ואז מתחילים התקפי זלילה המתרחשים בסתר ובעיקר בלילה.
אליהם מתלוות הקאות יזומות, ולעיתים שימוש במשלשלים ובמשתנים.
ישנן גם תופעות של אי סבילות לקור, עצירות, סחרחורות, אי נוחות בטנית ונפיחות.
למרות התת תזונה מגלה האנורקטית היפראקטיביות ואנרגיה רבה.
עייפות מרובה מתרחשת בד"כ בשלבים קשים וסופיים של המחלה.
ישנן לא מעט סכנות בטווח הקצר והארוך שנובעות כתוצאה מההרעבה.
למשל בריחת סידן שעלולה לגרום לאוסטאופרוזיס בגיל צעיר, עצמות חלשות, וסיכוי גבוהה לשברים בעצמות.
בעיות בתפקוד הלב, שעלולות להוביל לעצירת פעילות הלב ומוות פתאומי.
וכן בעיות במערכת העיכול ומערכת הרבייה, שעלולים לפגוע בצורה ממשית בפוריות וביכולת להביא ילדים.
נמצא שככל שהמחלה מתארכת יותר סיכויי ההחלמה נמוכים יותר.
מנגד, נמצא כי תמיכה משפחתית, הכרה במחלה ונכונות לקבל טיפול, דיווח עצמי חיובי ותחושת אחראיות הם מדדים מנבאים טובים להחלמה.
