האם השמנה היא גם הפרעת אכילה?

נכתב ע"י שני אבוטבול

תמונה בנושא האם השמנה היא גם הפרעת אכילה? כשמדברים על הפרעות אכילה, מיד עולה לנו בראש תמונה של בחורה כחושה.
אך קיימת הפרעת אכילה מסוג אחר, הרבה יותר נפוצה, והיא מאופיינת דווקא בהשמנה.
לעומת מצב רגיל של השמנה, היא אינה נובעת בעיקר משילוב של גנטיקה וצריכת קלוריות עודפת אלא בעיקר כתוצאה מקושי בשליטה עצמית וויסות רגשי.
מדובר בהפרעת אכילה זללנית.

הפרעת אכילה זללנית או Binge-eating disorder (BED) היא הפרעת האכילה הנפוצה ביותר עם שכיחות של 2-5% מכלל האוכלוסייה הבוגרת.
הפרעה זו תוארה לראשונה לפני 60 שנה לערך, כאשר 16-40% מאנשים הסובלים מהשמנת יתר סובלים גם מ- BED.

אז מה זאת אכילה זללנית?
לאכילה זללנית יש שני מאפיינים עיקריים :
- אכילה בתוך פרק זמן מסוים (בדרך כלל כל שעתיים) כמות מזון שהיא בהחלט גדולה יותר ממה שרוב האנשים היו אוכלים בזמן דומה בנסיבות דומות.
- תחושה של חוסר שליטה על האכילה במהלך פרק הזמן.

BED מאופיינת על ידי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות DSM-5 על ידי כמה קריטריונים:
- אפיזודות חוזרות של אכילה זללנית.
- אפיזודות האכילה קשורות לשלוש (או יותר) מהפעולות הבאות: 

  • אכילה מהירה יותר מהרגיל
  • אכילת כמות מוגזמת, עד הגעה לתחושה לא נוחה
  • אכילת כמויות גדולות של מזון למרות שאין תחושה של רעב פיזיולוגי
  • אכילה לבד בגלל תחושת מבוכה בשל כמות האוכל הנאכלת 
  • הרגשת גועל עצמי, תחושת דיכאון או אשמה לאחר האכילה.
- מצוקה בולטת ביחס לאכילה זללנית.
- קיימת אכילה זללנית המתרחשת בממוצע לפחות פעם בשבוע במשך 3 חודשים.
- אחרי אפיזודה של אכילה זללנית לא נעשות פעולות של התרוקנות כמו הקאה בבולימיה. 

במה שונה הפרעת אכילה זללנית מהשמנה רגילה?
הפרעת אכילה זללנית קשורה עם עודף משקל והשמנה אך יש כמה תכונות עיקריות הנבדלות מהשמנה רגילה.
ראשית, אנשים הסובלים מההפרעה לוקים בהפרעה בדימוי הגוף שלהם.
הם מעריכים את משקל הגוף שלהם ומידות הגוף בצורה גבוהה יותר מהמציאות.
קיימת אצלם הערכת יתר של הגוף והמשקל.
שנית, פעמים רבות אנשים הסובלים מ- BED, סובלים גם מדיכאון, חרדה והפרעות פסיכיאטריות נוספות.
שיעורי התחלואה הפסיכיאטרית באוכלוסיה זו גבוהה באופן משמעותי באלו עם ההפרעה לעומת אלה ללא הפרעה. 

ההבדל מאכילה התמכרותית
אנשים המכורים לאוכל לרוב מתחילים לאכול עקב תשוקה מיוחדת למאכל מסיים אשר נתפס מאוד טעים עבורם
אוכל נתפס אצלם כתענוג ומספק הנאה גדולה מאוד, המזון משמש ליצירת נהנתנות, סיפוק ושביעות רצון.
במידה ולא יהיה להם את האפשרות לאכול את המזון אותו הם חושקים תהיה מיד לעלייה בחרדה ובכעס ועלול להוביל לתוקפנות התנהגותית.
לעומת זאת אנשים שסובלים מ-BED לא יאכלו בהכרח עקב רעב או חשק,
טעם המזון והרכבו פחות משנה עבורם,
הם מחפשים בעיקר את הכמויות הגדולות,
המטרה באכילה היא צמצום סטרס נפשי היכול להיגרם מתפיסה מעוותת לגבי המזון או מבוכה ביחס למשקל ולצורת הגוף.
הם אינם נהנים מהמזון והאכילה.

מהו הטיפול הרצוי ל-BED?
הטיפול המומלץ עבור מי שסובל מאכילה זללנית הינו טיפול עם דיאטנית קלינית על מנת לטפל בסימפטומים ובהרגלי האכילה הלקויים
ובמקביל, עבודה עם פסיכולוג/ית על מנת לטפל בעומק הבעיה.
הטיפול יכול לשלב טיפול תרופתי במקרה הצורך, וניתן על ידי פסיכיאטר לטיפול בחרדה או בדיכאון.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נמצא יעיל בתוספת של טיפול תרופתי פסיכיאטרי.

לסיכום, לתופעת ההשמנה יש סיבות רבות ומגוונת, וחשוב לבחון את המקור לאכילת היתר ולטפל באופן המתאים ביותר כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי.