הסיבות והטיפול התזונתי באנמיה

מהי אנמיה ?
אנמיה הינו מצב שבו בדם ישנה כמות נמוכה של תאי דם אדומים
שהם חלק ממרכיבי הדם הנושאים את החמצן לרקמות,
אנמיה יכולה להתרחש גם כאשר בתא הדם האדום עצמו אין מספיק המוגלובין.
ההמוגלובין הוא חלבון שעשיר בברזל הנותן לדם את צבעו האדום,
החלבון הזה מסייע לשאת חמצן מהריאות לשאר הגוף.
במידה ואדם סובל מאנמיה הגוף אינו מקבל מספיק דם עשיר בחמצן,
כתוצאה מכך עלולים לחוש עייפות וחולשה,
ייתכן שיתלוו תסמינים נוספים כמו קוצר נשימה, סחרחורות וכאבי ראש,
גוון עור חיוור, דפיקות לב מואצות וידיים ורגליים קרות.
אנמיה חמורה או אנמיה כרונית (שאינה מטופלת),
עלולה לגרום לנזק ללב, מוח ואיברים נוספים בגוף,
אנמיה חמורה מאוד אף עלולה לגרום למוות.

הגורמים לאנמיה
איבוד דם - זוהי הסיבה השכיחה ביותר לאנמיה, בעיקר אנמיה על רקע מחסור בברזל.
הסיבות לאיבוד דם יכולות להיות דימומים קשים בזמן מחזור,
טראומה, ניתוח, דימומים ממערכת העיכול ומערכת השתן וסרטן.
חסר בייצור של כדוריות דם אדומות - גורמים תורשתיים כגון היסטוריה של אנמיה חרמשית במשפחה
וגורמים נרכשים יכולים לגרום לגוף לייצר פחות כדוריות דם אדומות.

הגורמים הנרכשים כוללים תזונה לקויה - בעיקר דלה בברזל, חומצה פולית וויטמין B12.
מחלות כרוניות כמו סרטן ומחלת כליות המכונה אנמיה כתוצאה ממחלה כרונית -
מצבים רפואיים אלה עלולים לגרום למחסור בתאי דם אדומים.
אנמיה הנגרמת מטיפול תרופתי למשל כימותרפיה, ואנמיה במהלך ההיריון
זאת מכיוון שמצבורי הברזל צריכים עתה לתמוך בנפח דם גדול הרבה יותר
מאשר בדרך כלל כמו גם להוות מקור להמוגלובין לעובר הגדל.

בכתבה זו אתמקד בגורם התזונתי כמצב העלול לגרום לאנמיה -
תזונה דלה בברזל, חומצה פולית וויטמין B12 יכולה למנוע מהגוף לייצר כדוריות דם אדומות בצורה מספקת.
יתרה על כך הגוף זקוק לוויטמין C , ריבולבין ונחושת בכדי לייצר תאי דם אדומים.
כמו כן ישנם מצבים מסוימים שבהם קיים קושי בספיגה של נוטריינטים
והם גם כן עלולים להוביל לאנמיה על רקע חסר תזונתי, כמו מחלת הצליאק, קרוהן, מחלות וניתוחי מעי וקיבה
העלולים לגרום לאנמיה כתוצאה מתת ספיגה.

תפקיד מינרל הברזל
ברזל הוא יסוד מתכתי הנמצא גם בגוף האדם והוא חיוני לבריאות.
בבני אדם ובבעלי חיים נמצא הברזל בחלבון המוגלובין ובמיוגלובין (חלבון שיחד עם ההמוגלובין מסייע בנשיאת החמצן בגוף).
בגופם של אנשים בריאים צריך להיות 4-5 גרם ברזל.
לצורך כך, צריכת הברזל הממוצעת לגברים ונשים צריכה לעמוד על 8.7 גרם ברזל ביממה,
כשנשים בגיל הפוריות מועדות יותר למחסור בברזל בגלל המחזור החודשי לכן הן צריכות לאכול 14.8 גרם ברזל ביממה.
חוסר ברזל יגרום לכדוריות הדם האדומות להיות קטנות מהנורמה (MCV).

תסמינים המלווים חוסר בברזל כוללים עייפות, חולשה, סחרחורות, כאבי ראש,
בעיות ריכוז וזיכרון, שינויי תיאבון (חוסר תיאבון לעומת צורך מוגבר במתוק ו/או בפחמימות),
שינויים במצבי רוח, דיכאון, דופק מוגבר בזמן פעילות וקושי לבצע פעילות גופנית (סיבולת במיוחד).

הסיבה הנפוצה ביותר למחסור בברזל היא בעיקר כתוצאה מדימום בקיבה או במעי,
סיבות נוספות הן תרופות שאינן סטרואידיות (NSAID) כמו איבופרופן, כיב קיבה, סרטן מעי גס, דימום ויסתי מוגבר,
ספיגה לקויה ממערכת העיכול כתוצאה מצליאק או כריתת קיבה, קרוהן וקוליטיס.
כמו כן, אנמיה על רקע מחסור תזונתי בברזל בעיקר אצל הצמחונים והטבעונים.

מבחינת הטיפול התזונתי בחסר בברזל יש לעלות את כמות הברזל בתפריט היומי.
המקור החשוב ביותר הוא בשר בקר, איברים פנימיים (כבד), הודו אדום וסלמון.
יש מעט ברזל גם בעוף (חלקים אדומים), בביצה ובדגים נוספים.
ניתן לשלב מזון מן הצומח המכיל ברזל (שקדים, טחינה, שומשום, ירקות ירוקים),
אך הכמויות יחסית נמוכות ויש צורך לשלב עם ויטמין C באותה ארוחה לשיפור הספיגה.
רצוי להימנע מצריכת חלב ומוצרי חלב בסמוך לצריכת מזונות עשירים בברזל,
שכן סידן המעכב את ספיגת הברזל בגוף,
כמו כן גם מוצרים המכילים קפאין, כמו: קפה, תה, שוקולד וקולה אינם תורמים לספיגת הברזל.

אם החסר של הברזל במאגרים גדול (לפי רמת ההמוגלובין) צריך לשקול עם הרופא ו/או הדיאטנית שילוב של כדור ברזל,
אשר יסייע לגוף להשלים את החסרים.
את הכדור יש לקחת כל יום, לא ליד מוצרי חלב ולא ליד קפה הפוגעים ביעילות ספיגתו כפי שהוזכר.

דוגמאות לכמות הברזל במזונות נבחרים לפי סדר יורד


תפקיד החומצה הפולית
החומצה הפולית, הנמנית עם קבוצת הוויטמינים B,
מסייעת לאנזימים שונים בתאי הגוף למלא את תפקידיהם
בעיבוד חומצות אמינו (מרכיבי החלבון) וחומצות גרעין (המרכיבים הבסיסיים של החומר הגנטי המצוי בצורת כרומוזומים בגרעין של כל תא בגוף).
לדוגמה, חומצה פולית וּויטמין B12 ממלאים יחד תפקיד מרכזי בקיום המבנה התקין של כדוריות הדם.
לכן חשוב שהגוף יקבל חומצה פולית מדי יום.
יתרה על כך בשנים האחרונות התגלה קשר בין רמת חומצת האמינו הומוציסטאין בדם לבין שכיחות מחלות לב כליליות.
חומצה פולית מורידה את רמת ההומוציסטאין בדם,
אך טרם הוכח שההורדה הזאת, באמצעות חומצה פולית, מונעת התפתחות של מחלת לב כלילית.

כמו כן, מחקרים רפואיים רבים הוכיחו כי תוספת של חומצה פולית
כשלושה חודשים לפני הכניסה להריון ועד סוף החודש השלישי להריון
מקטינה ב-50-70 אחוזים את הסכנה למומים קשים במערכת העצבים המרכזית של היילוד
(בעיקר מומים מסוג ספינה־ביפידה, שבהם חוליות עמוד השדרה אינן שלמות וגורמות לחשיפת חוט השדרה).
בעקבות המחקרים האלה החלו מדינות רבות להעשיר את הלחם בחומצה פולית.

איפה אפשר למצוא חומצה פולית במזון?

חומצה פולית מצויה בכמויות קטנות בסוגי מזון רבים.
מקורות עשירים במיוחד בחומצה פולית הם ירקות עליים כמו ברוקולי, כרוב ניצנים ואפונה.
מקורות עשירים נוספים בחומצה פולית הם חומוס, תמציות שמרים, אורז חום ופירות - בעיקר תפוזים ובננות.
נוסף על כך, במדינות רבות מוסיפים חומצה פולית ללחם ולדגני בוקר.

לאדם בריא המנה היומית המומלצת של חומצה פולית היא: 400 מיקרוגרם (מק"ג) המתקבלים בדרך כלל מתזונה נכונה ובריאה.
אין לצרוך כמות גדולה יותר, אלא אם רופא הורה על כך.
ככלל, אדם הסובל מחוסר חומצה פולית צריך לצרוך מינון גבוה של 3 - 5 מ"ג חומצה פולית ביום.
הביטויים הקליניים של חוסר בחומצה פולית הם: אנמיה מגלובלסטית (שסימניה הן: דפיקות לב, קוצר נשימה, חולשה, סחרחורות ועוד),
בעיות במערכת העיכול, קרישיות יתר של הדם - מה שיכול לגרום למחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי ועוד.
מחסור בחומצה פולית אצל נשים בהריון יכול לגרום למומים אצל העובר ואף להפלות,
מחסור בחומצה פולית אצל ילדים יכול לגרום לבעיות בהתפתחות.
אנשים הסובלים מחוסר בחומצה פולית צריכים לקבל יותר חומצה פולית ממזון ותוספי מזון.
ניתן לאבחן חוסר בחומצה פולית על ידי בדיקות דם.

מזונות בסדר יורד המכילים חומצה פולית


ויטמין B12
לוויטמין B12 יש תפקיד חשוב בבניית החומר הגנטי והחלבונים בגוף.
הוא נמצא במזונות שמקורם מהחי כמו בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב.
בגופנו קיימים מחסנים של ויטמין B12 שמספיקים לכמה שנים.
לכן מחסור בוויטמין הזה אינו שכיח מאוד.
עם זאת יש כמה אוכלוסיות שמצויות בסיכון לסבול ממחסור ב־B12 כמו טבעונים, צמחונים (שלא אוכלים מזונות מהחי)
וקשישים (שחלה אצלם ירידה ביכולת הספיגה והתזונה שלהם פעמים רבות אינה כוללת די B12).
גורם סיכון נוסף הוא אנשים לאחר ניתוחי קיבה ומעי, בו נפגע האזור שאחראי על ספיגת הוויטמין,
מחלות הגורמות לתת ספיגה כגון קרוהן וצליאק ואנשים הנוטלים סותרי חומצה באופן כרוני.
רמת ויטמין B12 נמוכה גורמת לפגיעה בתאי הדם האדומים ולשינוי בגודלם, ולכן נקראת גם אנמיה מגלובלסטית.

בדרך כלל מחסור קל בוויטמין אינו גורם לתסמינים.
אולם מחסור חמור יותר וממושך עלול לגרום לאנמיה, לפגיעה בתאי הדם השונים
וכתוצאה מכך לתסמינים רבים כמו: חולשה ועייפות, דופק מהיר ודפיקות לב, חיוורון,
דימומים שונים (בעיקר דימום מהחניכיים או נטייה להיפצע ולדמם בקלות יחסית), ירידה במשקל,
כאבי בטן ותחושת צריבה בלשון.
אם המחסור קשה מאוד ונמשך זמן רב, עלולה להיווצר פגיעה במערכת העצבים.
במקרה כזה יופיעו תסמינים נוספים כמו: תחושת נימול בכפות הידיים והרגליים, קשיים בהליכה,
דיכאון ופגיעה בזיכרון.

הטיפול בחוסר בוויטמין הוא מתן כדורי ויטמין B12 אם המחסר הוא קל עד בינוני,
הטיפול הוא בדרך כלל מתן כדורי מציצה שמכילים את הוויטמין,
במידה והמחסור קשה יותר הטיפול הניתן הוא זריקות ויטמין B12.

מזונות בסדר יורד המכילים B12


לסיכום - העדיפות הראשונית לטיפול באנמיה על רקע תזונתי היא המניעה
על ידי הקפדה על תזונה מאוזנת ומגוונת הכוללת בתוכה ברזל, ויטמין B12, ויטמין C וחומצה פולית.

חשוב לציין

ישנן אוכלוסיות הדורשות התייחסות ספציפית:

סוכרתיים, אנשים לאחר אירוע מוחי, חולי אי ספיקת כליות ומחלות לב, בעלי תסמונת מטבולית, חולים קשישים, נשים ובפרט נשים הרות.

המידע הנ"ל אינו מחליף התייעצות ומעקב אצל רופא ו/או דיאטנית קלינית